אודות הספר המצטיין
ספרו של פרופ' יובל פיינשטיין
״Rally ’round the Flag: The Search for National Honor and Respect in Times of Crisis״
אודות הספר המצטיין ע"ש פרופ' גדעון דורון ז"ל
ספרו של פיינשטיין עוסק בתופעה מעניינת, חשובה ורלוונטית: תופעת ה'התכנסות סביב הדגל' (rally around the flag) במסגרתה כתוצאה מקונפליקט צבאי בו מעורבת המדינה משנים אזרחים את עמדותיהם כלפי המנהיג המכהן, דבר הגורם לעלייה חדה בשיעורי התמיכה בו. הספר מתמקד בארה"ב ועורך חקירה השוואתית-היסטורית מקיפה של תגובות הציבור לפעולות צבאיות ומשברים ביטחוניים בארה"ב בשנים 1950–2020.
בעוד שמחקרים אחרים התמקדו בעיקר בתהליך מלמעלה למטה (כיצד הממשלה והתקשורת מגייסת בהצלחה אזרחים לטובת המהלך), החידוש התיאורטי של הספר הוא ההתמקדות ברמת האזרח וברמת האירוע עצמו. הספר טוען בצורה משכנעת שתופעת "ההתלכדות סביב הדגל" היא יחסית נדירה, למרות תשומת הלב המחקרית שהיא מקבלת, ושישנן מספר תנאים שמאפשרים (אך אינם מבטיחים) את ההתלכדות סביב המנהיג: בראשם תחושה של פגיעה בכבוד הלאומי ואמונה שהמהלך הצבאי של המנהיג אכן ישיג את התיקון לכך (ברמת האזרח), ותחושה של לגיטימציה בינלאומית לפעולה (ברמת האירוע). בייחוד כאשר נראה כי נכסים סימבוליים אלו נמצאים בירידה או בסיכון. בהינתן התנאים הללו, המהלכים מלמעלה למטה (הכיסוי התקשורתי האינטנסיבי, זהות האויב, והרטוריקה של המנהיג) יכולים לפעול בהצלחה.
לאחר הצגת המודל התיאורטי הספר בוחן את המודל, כמו גם הסברים מתחרים, על מספר מקרי בוחן בולטים בהיסטוריה האמריקאית מהעת האחרונה. הספר מתמקד בארה"ב מאז שנות החמישים והאופן שבו הציבור הגיב למספר משברים ומבצעים – ביניהם משבר הטילים בקובה, הפלישה לפנמה, והפלישה לעיראק. פרקים אלו עשירים בפרטים ובמקורות ראשוניים ומעבירים בצורה משכנעת את הטענה כי תופעת ההתלכדות אינה מובטחת כלל, אלא במקרים מיוחדים בהם מתקיימים התנאים הנחוצים לכך. בכך הספר סודק מספר מיתוסים רווחים בתחום מחקר זה, ויש לכך השלכות גם על תיאוריות אחרות שעוסקות ב"מלחמות הסחה" ותיאוריות מסגור בתקשורת. למרות המיקוד התיאורטי והאמפירי של הספר בארה"ב, פיינשטיין מתייחס גם ליכולת ההכללה והישימות של המודל שמציג גם במדינות אחרות.
חברי הוועדה מצאו כי טיעון זה הנו מקורי, מעניין, יצירתי ומעמיק ותורם תרומה משמעותית לדיסציפלינה של מדעי המדינה. הוא מהווה תרומה מיוחדת להבנת הפוליטיקה של משברים והקשר בין דעת קהל ומדיניות חוץ. בנוסף, הוא אף תורם להבנת התופעה ולראייתה כחלק מהתנהגות אנושית רחבה יותר.
לאור כל אלה חברי הוועדה מוצאים את הספר כמועמד הראוי לפרס הספר הטוב ביותר ע״ש גדעון דורון.
פרופסור גדעון דורון נולד בתל-אביב בשנת 1945. בוגר ומוסמך האוניברסיטה העברית בירושלים ובעל תואר דוקטור מאוניברסיטת רוצ'סטר בהדרכתו של ויליאם רייקר, אבי תורת המניפולציה ויישומי תורת המשחקים בחקר הפוליטיקה. הוא פרסם 20 ספרים בעברית ובאנגלית ועשרות רבות של מאמרים אקדמיים בנושאי אסטרטגיה וכלכלה פוליטית, שיטות בחירה, מדיניות ומינהל ציבורי, תקשורת ומניפולציה פוליטית ותורת המשחקים. יזם את הקמת החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב והיה יועץ ויו"ר אקדמי למחלקה למינהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן-גוריון בשלבי הקמתה. כמו כן עמד בראש החוג למדע המדינה במכללת עמק יזרעאל, והיה אחד ממייסדי המרכז להעצמת האזרח והדמות האקדמית המרכזית בפעולתו, האחראי האקדמי וממפתחי מדד החוסן הלאומי, הכולל בתוכו את מדד השחיתות, המתפרסם בכל שנה בכנס שדרות, ובנוסף היה פעיל בצוות הבינלאומי המודד את השחיתות הציבורית במדינות העולם.
פרופסור דורון מילא שורה של תפקידים ציבוריים ובהם יושב ראש הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, חבר בצוות ההיגוי של ועדת נשיא המדינה לעניין שיטת הממשל בישראל, יועץ לראשי ממשלה ולשרים, חבר הוועדה לבחינת נושא המינויים בשירות הציבורי, חבר הצוות לביטחון לאומי, המועצה הישראלית לקולנוע והוועדה לקביעת גבולות מוניציפאליים.
האגודה הישראלית למדע המדינה חבה, במידה רבה, את עצם קיומה לגדעון דורון, ממחדשיה של האגודה והיושב ראש שלה לשעבר. בין השאר יזם את הקמת הוצאת הספרים של האגודה ועמד בראש המערכת המדעית שלה, ובשנות התשעים של המאה העשרים היה חבר בהנהלת האגודה הבינלאומית למדע המדינה.
אודות פרופסור גדעון דורון ז"ל (1945-2011)
